קסלסי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו הפרשים בסך 6,800 ₪ מתוך דרישת נזק בסך של 27,878 ש"ח אשר נדרשה הנתבעת לשלם כמבטחת צד ג', שגרם נזק לאופנוע שהיה בבעלות התובע, כאשר לסכום זה הוסיף התובע הוצאות, כך שסכום התביעה הועמד על סך של 7,280 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות הנתבעת כמבטחת הצד השלישי שפגע באופנוע התובע לפצות את התובע על מלוא נזקיו, אלא שהמחלוקת הינה באשר לשני רכיבים מתוך אותו נזק, הנוגעים האחד לשכר טרחת שמאי בגינו שולם סך של 1,000 ₪ מתוך דרישה של 1,508 ₪ והשני, נוגע להערכת שווי האופנוע שהוכרז כאובדן גמור, כאשר שמאי מטעם התובע העמיד את שווי האופנוע על 29,300 ₪ בהסתמך על "מחירון מוטו" (מסכום זה קוזזו 10% בגין שווי השרידים) ואילו שמאי הנתבעת העריך את שווי האופנוע ב- 24,000 ₪ בהסתמך על מחירון לוי יצחק.

במאמר מוסגר אציין כי בכל מקרה, גם אליבא הנתבעת, תחשיבה היה שגוי שכן על אף שהעמידה את שווי האופנוע על 24,000 ₪ עדיין קיזזה סך של 2,930 ₪ עפ"י הערכת שמאי התובע, חישוב שבודאי אין לו בסיס או הגיון כלשהו, שכן ברור כי ערך השרידים (אשר נקבע כהערכה) צריך להשתנות בהתאם לערך האופנוע....

במסגרת ההתכתבות בין הצדדים קודם להגשת התביעה, המציא התובע לנתבעת זכרון דברים מיום 11.4.12 דהיינו חודש לפני מועד התאונה, לפיו האופנוע נרכש על ידו מאדם פרטי כנגד תשלום הסך של 28,500 ₪.

חרף המצאת זכרון הדברים, סרבה הנתבעת להוסיף סכום כלשהו על הסכום ששולם על ידה, שכן לטעמה, כפי שגם טען נציגה במהלך הדיון בפני, המחירון היחיד המחייב לצורך הערכת שווי האופנוע בעת התאונה הינו מחירון י. לוי, וככל שהתובע רכש את האופנוע בסכום העולה על מחיר מחירון זה, אין מקום לפצותו בהתאם למחיר הקניה בפועל.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בפני, לא מצאתי כל בסיס לטענת הנתבעת כי המדד היחידי לפיצוי בגין נזק שנגרם מאובדן מלא של כלי רכב כלשהו, הינו מחירון י. לוי. אמנם נכון כי ברגיל, ובדרך כלל, משמש מחירון זה את השמאים כמחירון המשקף שווי רכב לצורך פיצוי על פי פוליסת ביטוח (לעיתים לאור הוראה הכלולה בפוליסה ולעיתים כמדד מקובל מבחינה שמאית לקביעת שווי רכב) אלא שבמקרה זה, מדובר בפיצוי מכח פוליסת צד ג' דהיינו שבוודאי שאין בין הצדדים כאן הסכם כלשהו המחייב הסתמכות על מחירון כזה או אחר. לטעמי גישתה של הנתבעת, במקרה זה, אינה ראויה שכן קיימת ראיה קונקלוסיבית, שלא נעשה נסיון של ממש לסתור אותה, בדבר שווי האופנוע בעת התאונה. אין דומה מצב זה למצב בו הרכב נרכש זמן מה לפני התאונה ואין כל מדד באשר לשוויו, או למצב ידוע, מבחינה שמאית, בו רכב חדש למשל, מיד כשיצא מהיבואן, מאבד מהערך בו נרכש.

במקרה דנן, קיימת ראיה ברורה ומובהקת באשר לשווי הרכישה של האופנוע, חודש לפני התאונה. הטענה כי הקניה נעשתה במחיר גבוה ממחירון י. לוי, אין לה כל בסיס כלפי התובע. הרי הוא רכש את האופנוע בסכום של 28,500 ₪ כך שהנזק שנגרם לו, הינו בסכום זה. אמנם נכון כי דרישתו המקורית של התובע בוססה על חוות דעת שמאי שקבעה שווי גבוה יותר (ויש בהחלט מקום להעלות תהייה מדוע בחר התובע לעשות כן), אולם גם באם הדרישה המקורית לא היתה מבוססת במידה מספקת, אין בכך נימוק להתעלם מדרישה "מתוקנת" כפי שזו עולה מהנתונים שסיפק התובע.

יכולה היתה להיטען טענה כי מדובר בסכום בלתי סביר לחלוטין שאז, היה מקום לבחון באם אכן ההסכם משקף שווי שוק או לא. אלא שבמקרה זה, הסביר התובע כי המחיר נקבע על סמך מחירון מוטו שהינו, לטענתו (הנתמכת בחוות דעת השמאי מטעמו), המחירון הרלוונטי ביחס לאופנועים להבדיל מרכבים אחרים בהם נהוג להסתמך על מחירון י.לוי.

לאור דברים אלו, אין מקום לקבוע כי מדובר במחיר קניה בלתי סביר שאינו משקף את שווי השוק של האופנוע במועד התאונה. משכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 4,580 ₪ המבוסס על חישוב שווי האופנוע לפי מחיר רכישתו, בניכוי 10% עבור שרידים, ובהפחתת הסכום ששולם בגין רכיב זה, על ידי הנתבעת.

באשר לשכר טרחת השמאי, אכן נראה כי בנסיבות מדובר בשכר טרחה גבוה מהמקובל בשוק בהתחשב בכך שבוצעה בדיקה יחידה של האופנוע, אולם לאור עדותו של התובע כי שכר שמאי זה לאחר שבירר וקיבל הצעות מחיר גבוהות עוד יותר, ולפיכך שילם את שכר הטרחה שנדרש על ידי השמאי גלזר, אני סבורה כי אין ליצור מצב שהתובע יצא בחיסרון כיס משמעותי לאחר שפעל באופן סביר לשכירת שירותי שמאי ובירור שכרו. לפיכך בנסיבות הקונקרטיות הללו, אני מחייבת את הנתבעת לשלם הפרש שכר טרחת שמאי בסך של 200 ₪.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 4,780 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד היום, וכן לשאת בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך של 500 ₪.

בקביעת סכום ההוצאות אינני משיתה על מי מהצדדים הוצאות בגין ישיבות שלא התקיימו בגין אי הופעת כל אחד מהצדדים בפעם אחרת שכן, הוצאות אלו מתקזזות האחת מול השניה.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, א' אדר תשע"ד, 01 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: